גז"ד למורשעים בתרמית בניירות ערך, פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח בחברת עופר השקעות

1.      ביום 19.11.2013 נתתי הכרעת דין מפורטת בעניינם של הנאשמים לאחר שמיעת הוכחות וסיכומים בתיק.

הכרעת הדין נפרשת על פני 150 עמודים וסוקרת את סיפור המעשה והראיות בתיק. אין בכוונתי לחזור על האמור בה במסגרת גזר הדין.

עם זאת, אזכיר בקליפת אגוז מי היו הנפשות הפועלות ובמה הורשעו.

נאשם 1, אברהם לוי (להלן: " לוי"), רואה חשבון בהשכלתו, שימש בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל עופר השקעות וכן כמנכ"ל בפועל בעופר פיתוח. בנוסף, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש לוי כממלא מקום מנכ"ל מליסרון וכדירקטור בה והחזיק בשיעור של 3% ממניותיה. כמו כן, במסגרת תפקידיו היה לוי מורשה חתימה בחשבונות עופר השקעות, עופר פיתוח ומליסרון וניהל את ענייניהן הפיננסיים בצוותא עם נאשם 2.

2.      נאשם 2, גולן מדר (להלן: " מדר"), שימש כמנהל הכספים של עופר השקעות, וכן ניהל את ענייניהן הכספיים של עופר פיתוח ושל מליסרון בצוותא עם לוי. מדר היה מורשה חתימה בעופר השקעות, עופר פיתוח ומליסרון. מתוקף תפקידו כמנהל כספי קבוצת עופר נכח מדר בישיבות הדירקטוריון של מליסרון.

נאשם 3, אליהו העליון (להלן: " העליון") הוא יועץ השקעות שעסק בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במסחר באגרות חוב בחדר המסחר של פועלים סהר.

נאשמת 4, עופר השקעות בע"מ (להלן: " עופר השקעות"), היא חברה פרטית העוסקת בהשקעות בתחומי נדל"ן, בנקאות, מלונאות וכד'.

נאשמת 5, עופר פיתוח והשקעות בע"מ (לעיל ולהלן: " עופר פיתוח"), היא חברת אחזקות פרטית הנמנית על קבוצת עופר, שהייתה בשליטה מלאה, באמצעות חברות בנות, של עופר השקעות.

נאשמת 6, מליסרון בע"מ (לעיל ולהלן: " מליסרון") היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בעלת השליטה בחברת מליסרון היתה עופר השקעות, והיא החזיקה כ- 71% ממניות מליסרון.

3.      עניינה של הפרשה הוא ברכישה מאסיבית של אגרות חוב (סדרה ד') שהנפיקה " מליסרון" על ידי " עופר פיתוח" בכספה של " עופר השקעות" בשוק המשני, ערב הרחבת הסדרה. בהכרעת הדין נקבע כי הרכישות, שהוצאו לפועל על ידי " העליון" בהוראת " מדר", נעשו, למצער גם, על מנת להשפיע על שער איגרת החוב לקראת הנפקת אגרות חוב נוספות מאותה הסדרה, ובכך להיטיב את מצבה של מליסרון.

כמתואר בהכרעת הדין, פעילות המסחר נשוא כתב האישום התרחשה בימים 26.11.2009-1.12.2009. במהלך ארבעת ימי המסחר שהתקיימו באותו חלון זמן רכשה עופר פיתוח אגרות חוב (סדרה ד') של מליסרון בהיקף של כ-24 מיליון ש"ח. מהראיות שהוצגו במהלך המשפט, עלה כי האופן בו בוצעו ההשקעות נועד לתמוך בשער איגרת החוב לקראת הרחבת הסדרה. עם זאת, נקבע כי להשקעות שביצעה החברה היה גם בסיס כלכלי איתן, שכן אגרות החוב של מליסרון היו נייר ערך שהחזקה בו תאמה את מדיניות ההשקעה של קבוצת עופר.

4.      כאמור בהכרעת הדין, " לוי" - מי שהיה מנכ"ל הנאשמות 4 ו-5, ומליסרון זוכו מהאשמות שיוחסו להם בכתב האישום. לוי זוכה מחמת הספק, ואילו מליסרון זוכתה מאחר שהרכישות אמנם בוצעו בניירות הערך שלה, בהוראת מנהל כספים שלה, אך הם נרכשו על ידי עופר פיתוח בהוראת מדר - בכובעו כמנהל הכספים של עופר פיתוח.  

5.      ארבעת הנאשמים שהורשעו בהכרעת הדין, למעט עופר פיתוח ועופר השקעות שעניינן בפרשה זו זהה, שונים מאוד זה מזה בתפקיד שלקחו על עצמם בפרשה. על כן, על אף שיש חפיפה משמעותית בסעיפי החוק שמכוחם הורשעו הארבעה, יש במקרה זה מקום להרחיב בהבחנה ביניהם, לא רק בגין העובדה שהענישה בשיטתנו היא אינדיבידואלית, אלא גם כי מעשיהם של הנאשמים השונים מובחנים זה מזה.

אם נתרגם את האמור לעיל למושגים של הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כפי שקבע המחוקק בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"), הרי שעבור הנאשמים השונים בענייננו, יש לקבוע מתחמי ענישה שונים בתכלית זה מזה, גם במקרים בו מדובר באותה עבירה ממש.

6.      נפנה כעת לגזירת דינם של הנאשמים בתיק זה.

בשלב ראשון, על בית המשפט לקבוע מתחם (או מתחמי) עונש הולם לעניינו של הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה כמתואר להלן. לאחר קביעת מתחם העונש ההולם, יש לבחון אם יש מקום לחרוג ממתחם העונש בנסיבות העניין. אם יוחלט שלא לחרוג ממתחם העונש, מוטל על בית המשפט לקבוע את העונש לנאשם, בתוך המתחם שנקבע, בהתבסס על נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

נדון כעת בעניינו של כל אחד מהנאשמים בנפרד, למעט החברות עופר פיתוח ועופר השקעות שנסיבותיהן זהות, או למצער דומות מאוד, ובהתאם גם הטענות לגביהן נטענו ביחד - הן על ידי המאשימה והן על ידי באי כוחן (המשותפים).

נאשם 2 - גולן מדר

7.      מדר הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, היינו: